ארה”ב רוצה שהמשאיות והאוטובוסים יהיו חשמליים עד 2040

  • ארה”ב מצטרפת למזכר הבנות עולמי לא מחייב (Global MOU) בנושא כלי רכב בינוניים וכבדים עם אפס פליטות בפסגת האקלים COP27, במטרה ל-100% מכלי רכב אפס פליטות עד 2040.
  • כמה יצרני משאיות הציגו לאחרונה גרסאות חשמליות של המשאיות הבינוניות והכבדות שלהם.
  • החתימה על מזכר ההבנות באה בעקבות מאמצים של מספר מדינות בודדות בארה”ב להפסיק את המכירות של מכוניות מנועי גז ודיזל ומשאיות קלות עד 2030 או 2035.

    ארה”ב חתומה על מאמץ להשיג 100% מכירות אוטובוסים ומשאיות אפס פליטות עד שנת 2040, בצעד שהוכרז בפסגת האקלים COP27 במצרים בשבוע שעבר. מזכר ההבנות הגלובלי הבלתי מחייב (Global MOU) על כלי רכב בינוניים וכבדים אפס פליטה מתווה נתיב לעבר עתיד חשמלי ומימן עבור פלחים שזכו לתשומת לב מועטה יחסית בעשור האחרון, אפילו כעניין ברכבי רכב לצרכן גדל.

    סך של 16 מדינות נוספות חתמו על מזכר ההבנות, כולל הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, אורוגוואי, טורקיה, אוסטריה, קנדה ואחרות.

    “אנחנו צריכים לעבוד יחד על פני אוקיינוסים וגבולות כדי לעמוד ביעדי האנרגיה הנקייה שלנו”, אמרה שרת האנרגיה של ארה”ב, ג’ניפר גרנהולם, שנכחה בפסגה. “שותפות גלובלית זו תמנף את מיליארדי הדולרים בהשקעות תחבורה נקייה שמספקת האג’נדה של הנשיא ביידן כדי להניע חדשנות טכנולוגית, להוזיל את עלויות הרכב ולהפחית את פליטת התחבורה”.

    החתימה על מזכר ההבנות על ידי ארצות הברית באה בעקבות מכתב דו-ביתי לנשיא ביידן, בראשות הסנאטור מרטין היינריך (D-NM) ו-15 מחוקקים נוספים בארה”ב, הקורא לנשיא לנקוט בפעולה להפחתת הפליטות המיוצרות על ידי משאיות ואוטובוסים.

    מספר חברות גדולות, כולל יצרנית המשאיות סקניה וענקית הלוגיסטיקה DHL, אישרו גם הן את מזכר ההבנות הלא מחייב.

    “כמובילה עולמית בשירותי לוגיסטיקה ומשלוחים, DHL Express מכירה מזה זמן רב בתפקיד החשוב שהתעשייה שלנו ממלאת בהפחתת פחמן של מגזר התחבורה”, אמר גרג יואיט, מנכ”ל DHL Express USA.

    האם ניתן להשיג את יעד האפס פליטות של משאיות ואוטובוסים לשנת 2040?

    במהלך שלוש השנים האחרונות, מספר יצרני משאיות פתחו משאיות סוללות חשמליות, וכך גם מספר יצרני אוטובוסים. אבל לא מעט עדיין תלוי ברכישת משאיות ואוטובוסים של ZEV על ידי משתמשי קצה, כמו גם ביצירת תשתית טעינה ספציפית למשאיות ארוכות טווח.

    רק בשנה האחרונה ראינו מספר מפתיע של הופעת בכורה של מרצדס-בנץ, וולוו וקומץ יצרניות משאיות אחרות, כולל eActros LongHaul, שמנסות להפוך הובלות EV בינעירוניות למציאות. אבל אפילו היצרנים עצמם מכירים בסוגי המסלולים המשרתים משאיות חשובים לא מעט בשלב זה, שכן ציים צריכים להשקיע בתשתיות טעינה בשתי נקודות הקצה. מסלולים יומיומיים של כמה מאות קילומטרים באמצעות משאיות EV כבדות אפשריים כרגע, והם מתוכננים על ידי מפעילי צי בין נמלים ומחסנים, מה שמאפשר לוח זמנים לטעינה צפוי.

    המצב עם אוטובוסים הוא קצת יותר מורכב במדינה. בניגוד לאירופה ולמספר אזורים אחרים, ארה”ב לא השקיעה הרבה באוטובוסי טרולי או אוטובוסים חשמליים בסוללות, וההצעות של היצרנים נותרו בצד הצנוע. נושא הטעינה של תשתיות הוא אולי פחות בעייתי מאשר בהובלות ארוכות טווח, שכן אוטובוסים נוטים לטעון במחסנים משלהם ולשרת אזור גיאוגרפי מצומצם.

    אז בהחלט יעבור זמן עד שנראה אוטובוס גרייהאונד חשמלי סוללה נוסע במשך שעות בכל פעם בין עמדות הטעינה.

    כמובן, אין עונש אם היעד הזה לא יושג עד 2040 – אנחנו לא צריכים להגיד לך רק אֵיך כריכה מזכר הבנות לא מחייב הוא. מכיוון שמדובר בכמה ממשלות נשיאותיות לעתיד, אי השגת יעד זה יכולה להיות מוסברת מאוחר יותר על ידי גורמי שוק, כפי שראינו באג’נדות ארוכות טווח אחרות כאלה.

    האם היעד ל-2040 עבור כלי רכב בינוניים וכבדים הוא ריאלי, או שמא מדובר בעיקר בעמדה פוליטית? ספר לנו בתגובות למטה.

Leave a Comment